משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הָרְאִייָה שְׁתֵּי כֶּסֶף וְהַחֲגִיגָה מָעָה כֶּסֶף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָרְאִייָה מָעָה כֶּסֶף וַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶּסֶף׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וב''ה אומרים הראייה מעה כסף וחגיגה שתי כסף. מפני שהשלמים יש בהן לגבוה ולכהנים ולבעלים לפיכך הן מרובים מן העולות שאין בהם אלא לגבוה. ומצוה להביא עולות ראיה ושלמי חגיגה בי''ט הראשון של חג ואם לא הביא בראשון מקריבן בשאר ימות הרגל שנאמר שבעת ימים תחוג לה' אלהיך מלמד שכולן ראוין לכך וכולן תשלומי ראשון הם. ושתי המצות האלו שהן הראייה והחגיגה אין הנשים חייבות בהן ועוד יש מצוה שלישית שנצטוו ישראל בעלותן לרגל שיקריבו עוד שלמים יתר על שלמי חגיגה ואלו הן הנקראים שלמי שמחת חגיגה שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך ונשים חייבות במצות אכילת שלמי שמחה ובעלה משמחה בשלמי שמחה שלו שמחויב הוא להביא ותאכל עמו באותן שלמים. ולשלמי שמחה אלו לא נתנו בהם חכמים שיעור:
והחגיגה מעה כסף. שלמי חגיגה שחייבים כל אחד ואחד להביא ברגל כדכתיב וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים ואינו פחות ממעה כסף ואף על גב דמן התורה אין לראיה וחגיגה שיעור דכתיב איש כמתנת ידו חכמים נתנו בהם שיעור למטה שלא יביא פחות מכאן:
מתני' ב''ש אומרים הראייה שתי כסף. שהבא ליראות צריך להביא עולה שנאמר ולא יראו פני ריקם וילפינן בגמרא נאמרה חגיגה להדיוט והן שלמי חגיגה שמביא ונאמר ראייה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט בראוי לו אף ראייה האמורה לגבוה בראוי לו ואותה עולת ראייה אינה פחותה משתי מעות כסף וכל מעה משקל י''ו גרעיני שעורה בינונים מן הכסף הצרוף:
הִפְרִישׁ חֲגִיגָתוֹ וָמֵת. הַיּוֹרְשִׁים מָהוּ שֶׁיָּבִיאוּ אוֹתָהּ. רִבִּי אִילָא אָמַר. יֵֽרָאֶה֙ יֵירָאֶה. הָרָאוּי לָבֹא מֵבִיא. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא אֵינוֹ מֵבִיא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה כַּהִיא דְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֨יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה. אֲפִילוּ לְאַחַר מִיתָה. וְהָכָא וְלֹא יֵֽרָא֥וּ פָנַי֭ רֵיקָֽם׃ אֲפִילוּ לְאַחַר מִיתָה. אָמַר רִבִּי בָּאִ בַּר מָמָל. מַחֲלוֹקֶת שְׁמוּאֵל וְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וָמֵתָה יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ. עוֹלָתָהּ וָמֵתָהּ. לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ׃ שְׁמוּאֵל אָמַר. 4a בְּמוּפְרֶשֶׁת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ אֵינָהּ מוּפְרֶשֶׁת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁיָּֽרְשׁוּ קַרְקַע. בְּהָדָא אָמַר שְׁמוּאֵל. בְּמוּפְרֶשֶׁת. אִם בְּשֶׁיָּֽרְשׁוּ מִיטַּלְטְלִין. בְּהָדָא רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ אֵינָהּ מוּפְרֶשֶׁת. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. יָֽרְשׁוּ קַרְקַע. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל לִתְבֹעַ אֵין תּוֹבְעִין וּלְמַשְׁכֵּן אֵין מְמַשְׁכְּנִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן אוֹף לְמַשְׁכֵּן מְמַשְׁכְּנִין. יָֽרְשׁוּ מְטַלְטְלִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן לִתְבוֹעַ תּוֹבְעִין וּלְמַשְׁכֵּן [אֵין] מְמַשְׁכְּנִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אַף לִתְבוֹעַ אֵין תּוֹבְעִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ירשו מטלטלין. לר' יוחנן לתבוע הוא דתובעין אותן אם ירצו להביא חוב של מורישן. אבל למשכן אין ממשכנין אותן כיון דאין כאן אחריות נכסים ולשמואל אף לתבוע אין תובעין אותן מכיון דלא ירשו אלא מטלטלין. והשתא אם הפריש חגיגתו ומת תליא נמי בפלוגתא דשמואל ור' יוחנן ואע''ג דהכא הפריש קאמר מ''מ לענין אם לא רצו להביאה ואם ממשכנין אותן תליא מילתא במה שירשו ובפלוגתייהו דאמרן:
על דעתיה דר' יוחנן אף למשכן ממשכנין. את היורשים דהואיל ונתחייבו הנכסים בחייה והם ירשו קרקע החוב מוטל עליהן ואפילו אינה מופרשת:
מה נפיק מן ביניהון. אלא במאי פליגי ומה היוצא מביניהון:
הפריש חגיגתו ומת. והחגיגה עומדת מהו שמחויבין היורשין שיביאו אותה:
יראה כל זכורך וגו'. וכתיב בהאי קרא ולא יראה את פני ה' ריקם וילפינן יראה דהבאה מיראה דביאה הראוי לבוא מביא וכיון שמת פטורין היורשין מהבאה:
אמר ר''ז. פליג עליה דר' אילא אלא כהאי דר' יוחנן ור' יונתן וכו' דדרשי מדכתיב בחדא קרא כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם ומה בכור אפי' לאחר מיתת האב מחויב הבן לפדות את עצמו אף הכא ולא יראו פני ריקם דנאמר על הקרבן ראיה אפי' לאחר מיתה של המפריש מחויבים היורשין להביא:
אמר ר' בא בר ממל דבר זה הוא במחלוקת שמואל ור' יוחנן:
דתנינן תמן. בספ''ב דמסכת קינין האשה שיש עליה חטאת ועולה והביאה חטאתה ומתה יביאו היורשים עולתה הביאה עולתה ומתה לא יביאו היורשים חטאתה דהוה לה חטאת שמתו בעליה ולמיתה אזלא ופליגי בה להא דקתני יביאו היורשין עולתה:
שמואל אמר במופרשת. שהפרישה עולה ולא הספיקה להביא עד שמתה יביאו היורשין אותה שכבר מופרשת ועומדת היא ור' יוחנן אומר אפי' אינה מופרשת בחייה ומפרש לפלוגתייהו במה אנן קיימין להא. אם בשירשו קרקע קשיא בדא אמר שמואל במופרשת בחייה דוקא אבל בשאינה מופרשת פטורין ואמאי הלא נתחייבו הנכסים בחייה והם באין מכחה לירש. ואם בשירשו מטלטלין בהדא ר' יוחנן אמר אפי' אינה מופרשת ואמאי הרי אינה נגבית מן המטלטלין דלדינא דגמרא אין ב''ח גובה ממטלטלי דיתמי ולא יהא הקדש אלא כב''ח:
ירשו קרקע. לעולם דמיירי שירשו קרקע ובהא פליגי דעל דעתיה דשמואל דס''ל במופרשת דוקא ומשום דכל היכא דאיתא בגזא דרחמנא איתא ואינן צריכין הגיזברין לא לתבוע מהן ולא למשכן אותן ויביאו אותה אבל בשאינה מופרשת ס''ל לשמואל דלא מיבעיא שאין ממשכנין אותן כדתנן ספ''ה דערכין חייבי עולות ושלמים ממשכנין אותן וטעמא דלא ליתי לשהויי והיינו במחוייבין עצמן אבל ביורשין לא אמרו שממשכנין אותן דהרי הן עצמן אינן מחויבין בהם ואף לתבוע אין תובעין אותם ואע''פ שירשו קרקע אם כופין אותו להביא ה''ז כממשכנין ולא אמרו ביורשין:
הלכה: רְאִייָה עוֹלוֹת וַחֲגִיגָה שְׁלָמִים. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. מַרְבִּין בָּעוֹלוֹת וּמְמָעֲטִים בַּשְּׁלָמִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. מְמָעֲטִין בָּעוֹלוֹת וּמַרְבִּין בַּשְּׁלָמִים. רִבִּי תַנְחוּם בַּר עִילַּאי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בֵּית שַׁמַּי יָֽלְפִין לָהּ מִקָּרְבְּנוֹת [הָעֲצֶרֶת. בֵּית הִלֵּל יָֽלְפִין לָהּ מִקָּרְבְּנוֹת] הַנְּשִׂיאִים. אָֽמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. לֹא מוּטָב לְלַמֶּד קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן יָחִיד וְלֹא לְלַמֵּד קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן צִיבּוּר. אָֽמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּי. מוּטָב לְלַמֶּד דָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג לַדּוֹרוֹת מִדָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג לַדּוֹרוֹת. וְאַל תָּבֵא לִי קָרְבַּן נְשִׂיאִים שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לַדּוֹרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מקרבן יחיד. קרבנות דנשיאים אבל קרבנות עצרת קרבן צבור הן:
ב''ה ילפין לה מקרבנות הנשיאים. שריבה בהן הכתוב בשלמים יותר מעולות כדכתיב כל הבקר לעולה וגו' וכל בקר זבח השלמים וגו':
בית שמאי ילפין לה מקרבנות העצרת. שריבה בהן הכתוב בעולות יותר מבשלמים כדכתיב בפרשת אמור גבי עצרת והקרבתם על הלחם שבעת כבשים ופר בן בקר ואילים שנים יהיו עולה לה' ובשלמים כתיב ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים:
גמ' ראייה. הן עולות וכו' כדפרישית במתני':
תַּנֵּי. יֵשׁ בָּֽרְאִייָה מַה שֶׁאֵין בַּחֲגִיגָה. וּבַחֲגִיגָה מַה שֶׁאֵין בָּֽרְאִייָה. שֶׁהָֽרְאִייָה כוּלָּהּ לַּגְּבוֹהַּ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּחֲגִיגָה. חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת לִפְנִי הַדִּיבֵּר וּלְאַחַר הַדִּיבֶּר. מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּֽרְאִייָה. חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת לִפְנִי הַדִּיבֵּר. לְשׁוֹן חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת 4b לִפְנִי הַדִּיבֵּר. שַׁלַּח֙ אֶת עַמִּ֔י וְיָחוֹגּוּ לִי֭ בַּמִּדְבָּֽר׃ וּבַשִּׂמְחָה מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁנֵיהֶן. שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹהֶגֶת בֵּין בַּדָּבָר שֶׁהוּא מִשֶּׁלּוֹ בֵּין בַּדָּבָר שֶׁהוּא מִשֶּׁלַּאֲחֵרִים. בֵּין בַּדָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָכֵן בֵּין בַּדָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָכֵן. וְאֵילּוֹ אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא מִשֶּׁלּוֹ. וּבִלְבַד מִדָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָכֵן. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וְלָמָּה לֵי נָן אָֽמְרִין. כָּל שֶׁהוּא חַייָב בָּרְאִייָה חַייָב בַּשִּׂמְחָה. וְיֵשׁ שֶׁהוּא חַייָב בַּשִּׂמְחָה וְאֵינוֹ חַייָב בָּרְאִייָה. נָשִׁים חַייָבוֹת בַּשִּׂמְחָה וְאֵינָן חַייָבוֹת בָּרְאִייָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וְשָֽׂמַחְתָּ֞. אֲפִילוֹ מִמַּקִילוֹן. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְהֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה. מַה שִׂמְחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁלָמִים אַף כָּאן שְׁלָמִים. רַב חוּנָה אָכַל (פשוש) [פשוט] כָּל שִׁבְעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חגיגה נוהגת לפני הדבור ולאחר הדבור. כדמפרש ואזיל דמצינו לשון חגיגה לפני הדבור ויחוגו לי במדבר ומצינו שקודם מתן תורה הקריבו שלמים כדכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויזבחו זבחים וגו' וזה היה קודם מ''ת:
בין בדבר שהוא משל אחרים. כדמצינו באשה בעלה משמחה משלו וכן באלמנה זה ששרויה אצלו משמחה משלו:
בין בדבר שאין דרכו לכן. שאין דרכו לכך לשמוח בדבר זה כגון אחד שאין לו שמחה בבשר ואוכל דברים אחרים ואין שמחה אלא בבשר ומביא שלמים ואע''פ שאין דרכו בכך:
ואלו. ראייה וחגיגה אין נוהגין אלא משלו ובלבד וכו' הראייה היא עולה וחגיגה שלמי בהמה:
ולמה לית אנן אמרין דלענין חיוב המביאין נמי יש בזה מה שאין בזה דכל שהוא חייב בראייה. אנשים חייב בשמחה וכו':
ושמחת כתיב. אפי' לוקח בשר ממקולין יצא משום שמחה:
ר' אלעזר. פליג דנאמר כאן שמחה ונאמר להלן בהר עיבל מה להלן מפורש וזבחת שלמים וגו':
אכל פשוט. בשוה פשוט אחד היה אוכל בכל יום ויום משבעת ימי החג דלשמחה לא נתנו חכמים שיעור ובכל דהו סגי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source